דרמסלה #2 או הבית איתנו בלב
אנחנו רק בהתחלה וכבר מחפשים ניצני שיגרה בצורה החדשה הזאת.
עם מזג האוויר הגשום אין לדעת מה מחכה לנו בהמשך, אבל קיים צורך לבהירות, לסדר, לשגרה להיאחז בה.
למשל שמקלחות נעשה פה בערב,
או שסידור האוכל הוא שארוחת בוקר נכין בגסט האוס, ארוחת צהריים נאכל בחוץ וארוחת ערב לסגירת היום שוב בגסט האוס. ככה אף אחד לא אומר שהוא רעב ב 21:00 אחרי שלוש ארוחות במסעדות.
אין התחייבות, רק רצון ללמוד ולשפר תוך כדי תנועה., צ'אט ג'יפיטי של שגרה בטיול.
גם היום התעוררנו ב 11:00. פקחנו עיניים לבוקר מעונן שהתפתח ליום סגרירי וגשום שלא פסק עד לרגע כתיבת שורות אלה.
הילדים כבר ביקשו את מסעדת שמים, הם שלחו סרטונים לקרובים אליהם, התארגנו כמה שיותר מהר ויצאנו.
הם איבדו את זה מהר מהצפוי. גל יצא לעשות להם טיול, כל אחד בתורו כמעט בכל רגע נתון.
נצטרך לשנות פה משהו, אולי להגיע למסעדה אחרי שהוציאו קצת מרץ.
הם פתחו פינות מסאז' ברחבי המסעדה, העלו הצגה מהבובות ואכלו בין לבין.
היום המנה הנבחרת היא פלאק קבב מסאלה - קציצות תרד וגבינה קטלניות ברוטב תרד, והשניצל - טעים מתמיד.
כל הטוב הזה - מה איתו?
הזדרזנו בגשם להגיע למתנ"ס (אשכרה מרכז תרבות נופש וספורט בדרמקוט), אליו הגענו מעט רטובים לקראת בילוי יומי וחוג אומנות של יצירת דמויות מקרטון ביצים.
המדריכה בשם אלכס שהיא מעצבת צעצועים מספרת שבגלל שכולנו מטיילים הפעילות היום תתמקד ביצירת דמות שתעשה לנו נעים בבתים הזמניים שלנו.
"לנו אין בית, יש לנו חדר" עומר אומרת.
אלכס: "לכולנו יש חדר",
עומר: "אנחנו עוברים ממנו כל הזמן",
האמא שלידי שבהמשך נגלה שקוראים לה שלי ושהמילה אומץ מחווירה לידה אמרה - "נכון, כולנו עוברים ממנו כל הזמן ולוקחים את הבית איתנו בלב"
פגשנו שם כמה וכמה משפחות מטיילות. 5 משפחות מתוכן היו יחד בגואה כחמישה חודשים ועכשיו עלו לצפון.
משפחה אחרת - של שלי - הגיעה לפני כמה ימים, לפני זה הם טיילו חצי שנה בארץ בקראוון.
כל מיני כמונו שלקחו הפסקה ממבוך העכברים.
אורן הכיר חבר שמעולה בשחמט איתו יעשה ברטר - שחמט תמורת כדורגל.
הגיעה ילדה חמודה בשם שקד שמאוד אוהבת תינוקות, בשבילי זה מצויין.
אחרי שיעור האמנות הגשם המשיך בשלו אז עומר השתתפה בשיעור ריקוד.
הזמנו בקפה ממול סלט, שתי פיצות ושתי פסטות בלי כלום, אסף לימד אותי ג'נגל ספיד. עד שנגמר לכולם וחשתי שהמתנ"ס בסכנה.
יצאנו חזרה לגסטהאוס, רצנו בשיא הגשם במשך 12 דקות,
הגענו סחוטים ומתנשפים, החלפנו מהר לפיג'מות יבשות והעברנו את המשך הערב במשחקים ומסכים.
סביב 21:00 - בלי רצון לצאת לשום מקום גל ירד למטה לקנות מצרכים בסיסיים כמו טונה, לחם, פסטה עם חרקים שהוחלפה לפסטה ללא חרקים וקורנפלקס, שהיו הצלחה מסחררת למי שנשאר ער. מנהג שעוד נאמץ.
אורן ועומר כבר גמורים, במצב כפית, מתפוצצים מצחוק מזה שאני מספרת להם שלמצב הזה קוראים מצב כפית.
זמן ללכת לישון,
לילה טוב.
Comments