זהו, הכרטיסים נקנו. עכשיו זה בטוח.

המסע אליו התכוננו, עליו אנחנו מדברים וחולמים כבר שנים קורה באמת.

אפשר לספר, להתחיל להתכונן.

עוד שלושה חודשים בדיוק ניפרד מהבית, החצר, החברים, העבודה, מהכיתה, מהחוגים, האימונים, השגרה, היום יום.

עוד שלושה חודשים פרידה, אבל מרגיש שהיא התחילה כבר עכשיו.

פתאום יותר קל להיפרד מחפצים מיותרים, מחוויות מיותרות.

משהו באירעיות עוזר להפריד בין מה שעושה טוב לבין מה שלא בצורה יותר ברורה, חותכת.

הכל חולף,

נשאר רק להתחיל להתגעגע,

להנות מהרגע.

עכשיו מתחיל מירוץ של כל הדברים שצריך להספיק לעשות לפני, שזה מסע בפני עצמו.

איך מפרקים בית? למזלי יש את גל, הוא אלוף בזה.

איך בונים בית? למזלי יש את אושרה האדריכלית על והמקצוענית הרצינית ביותר שפגשתי שנותנת לנו ראש שקט.

איך נערכים מבחינת הלימודים? ג'ני, נסיה, גל - יש לנו מורות מהשורה הראשונה.

איך נפרדים מהחברים בגן? סומכת על הגננות והמטפלות הנפלאות

איך בונים טיול? טוב.. בזה אני מיומנת. למרות שהפעם זה וואן ווי, עם תוכנית למקום הראשון בלבד.

אנחנו יודעים איפה מתחילים. לא יודעים לאן ממשיכים משם ואיפה נסיים.

גם ההכנות ותהליך הפרידה הם בעצם סוג של מסע.

גם מהמסע הזה - מעכשיו עד העליה למטוס ננסה להפיק הכי טוב שאפשר.